שליטת המת על החי עד מתי?
תשמעו סיפור, בית מגורים שהיה שייך לאם עבר בירושה לילדיה על פי צוואה, בצוואה חייבו את הילדים לשמור על הדירה לדורי דורות, נקבע שהיא לא תושכר לאף גורם ותשמש אך ורק לקיום אזכרות.
כלומר, האם ביקשה לשמור על הדירה בחיק המשפחה ולא למכור אותה לעולם.
עם הזמן הדירה הפכה למאורת סמים, מקום מוזנח שיצר נטל על המשפחה יותר מתועלת
המשפחה החליטה לערער על הוראת הצוואה ולשנות את ההנחיה.
צוואה מסייעת לנו לשלוט במה יעלה ברכושנו לאחר מותנו אבל האם אנחנו יכולים לקבוע את גורל הרכוש לאורך דורות רבים?
אם אנחנו רוצים שהדירה תישאר לדורי דורות במשפחה ולא תימכר לעולמי עד האם אנחנו יכולים להכניס הוראה כזו בצוואה?
בפסק דין שנדון לאחרונה בסוגיה דומה נפסק כי הוראה כזו תתבטל. שכן, אומנם בכל צוואה אדם מצווה מה יעשה ברכושו ויש לכבד את רצון המצווה, יחד עם זאת, החוק קובע כי אדם לא יכול לצוות מי יהיו יורשי יורשיו עד סוף כל הדורות הרי יש בכך טעם נפגם ויתכן שבמצב זה דירת הירושה הנכספת הופכת לעול במקום להטבה שכן אין באפשרותי לממש אותה לא במכירה ולא בהשכרה ואינני יכול להינות מפירותיה, נהפוך הוא, עליי לתחזק אותה לשמר אותה ולשלם מיסים בגינה ונוצר מצב לא הגיוני.
בחוק קיים מנגנון המכונה "יורש אחר יורש "
גם אם אנחנו אוהבי שליטה במיוחד ורוצים לכבול את יורשינו לדורי דורות מסתבר שהחוק לא מאפשר זאת ומגביל את שליטתו של המנוח על רכושו ל- 2 פעימות בלבד לדוגמה אני יכולה להוריש את הדירה שלי לבעלי ואחרי לכתו לילדיי.
איזה טיפוס אתם? אוהבי שליטה או סומכים על מה שיהיה? מה אתם בוחרים לעשות?
